אחר שפגשנו את נאוקו ואורחיה, הלכנו לבניין של סטודיו אינספייר, שם סיפרו לנו שהקומות הראשונות הן לחברת קראנצ’ירול העולמית, והלכנו לקומה שלהם שם ראינו את המאסקוט של החברה, ועוד מספר דברים שאומרים לצאת לאתר

.

לאחר מכן עלינו לחברת אינספייר שם נפגשנו עם  אוסאמו מאסויאמה המקסים, מייסד האולפן,  שהסביר לנו על החברה- אינספייר היא חברה שעושה רקעים לסדרות אנימה, כרגע הם בפרוייקט לקראנצ’י רול

.

זה היה מאוד מרתק לראות את הפרטים הקטנים, והעבודה המדוייקת של הצוות. האווירה מאוד רגועה, ונראה שכולם מקצועיים בצורה מדהימה.

לאחר מכן, היה לנו את הכבוד לראות את מאסויאמה מצייר לנו על הטאבלט שלו. זה היה מדהים לראות את המהירות והכישרון שלו. גם הציור הכי פשוט קיבל אווירה ותחושה בכמה דקות בודדות, ויכולנו לראות שבריר מתהליך ארוך שמשפיע רבות על אנימה.

בנוסף לזאת, ראינו כמה רקעים של סרט אנימה חדש, ונדהמנו מרמת הציור הגבוהה והריאלסטית של הרקעים.

מההשתקפויות בחלון, למוצרים בקונביני, ראינו טיפה מרמת הפרטים הקטנים שהעובדים בחברה מסתכלים עלייה.

לאחר מכן, באותה קומה, יצא לנו להכיר צוות צרפתי אשר עובד בנפרד מסטודיו אינספיירד. הם עובדים על פרוייקט מתקופת  וגם פה העבודה היא ברמה גבוהה ומדוייקת. Yapiko animation.

מספר שאלות אחרי, ירדנו שוב קומה, ונפגשנו עם פי-אייץ’ סטודיו- סטודיו אנימציה. פה ראינו יותר עבודה עם סטודיו אינספיירד, החברה לא עושה רק אנימה- גילינו כי החברה גם עובדת עם חברת השידור היפנית הלאומית ועושה תוכניות קרטון לטלוויזיה, וגם עובדת עם דיסני, ומכינה פרסומות לדיסנילנד.

יכולנו להכיר מספר אנשים בדרך, ולהעשיר את הידע וההבנה שלנו על אנימה(הידעת- הפתיח של יורי און אייס נוצר פריים-פריים באייפד?)

לאחר הסיבוב בין החברות, עלינו לקומה ה9 לארוחה משותפת עם כולם. הארוחה המפוארת כללה אוכל כשר במיוחד בשבילנו, ובין הסושי והפיצות, הביאו במיוחד פלאפל וחומוס! המראה המוכר שימח אותנו, ויכולנו לטעום את המאכלים הביתיים בגרסה יפנית.

 

לאחר המינגלינג והאוכל ירדנו בחזרה לאינספיירד לעשות תמונות פרידה, ולקבל מתנה מיוחד ממאסויאמה תמונה של הקליר פייל

*כל הבניין שייך לקראנצ’י רול, וכל חברה עובדת על פרוייקט אחר.

מכאן המשכנו להפסקה בנאקאנו- אזור מעניין דמוי קניון ישן, אך מלא בחנויות מעניינות (באיחוד המנדאראקה; חנות אנימה יד שנייה). העברנו שעה בלהכיר את האזור, ולהבין ששעה זה ללא ספק לא מספיק זמן, ועזבנו בטעם של עוד.

This slideshow requires JavaScript.

 

קפצנו לרכבת ונסענו למפגש הבא שלנו עם ההוצאה לאור של אסאהי. הגענו למחלקת קומיקס שלהם- מחלקה קטנה ביחס לכמות העבודה של החברה. כאן למדנו כי אסאהי מפרסמת בעיקר מנגות אימה, אשר מיועדות לנשים מגילאי ה20-50 שלהן. ראינו את התהליך של יצירת מנגות, ואת ההבדלים בין הפירסום שלהן בעיתון, לעומת הספרון מנגה העצמאי. הציורים שראינו הן ללא ספק אימה מעניינת!

ובכך סיימנו את מחקרנו בטוקיו. בדרך חזור לבית הלינה שלנו בשינג’יוקו, החלטנו שנחנוך את הערב האחרון בארוחת ערב וטיול אחרון בעיר הלילית. העלנו זכרונות ושתפנו חוויות מן הסמינר, החל מהביקור במוזיאון ג’יבלי, בבית התפוצה, באולפני האנימציה וכמובן את המון הכלבים שהכרנו.

מחר אנו ניצא לשהות מרעננת במנזר זן בניגאטה. ככלל הסמינר הסתיים, וחבריו ניגשים להתחיל לכתוב את מחקריהם ולתהות על הנתונים שאספו. לכן חלק מאתנו לא יצטרפו למנוחה במנזר זן. אנו מאחלים לכל אותם חברים בהצלחה רבה מאוד.

נתראה מחר ולילה טוב! תודה שעקבתם עד כה