שוב התחלנו את היום באריזה ונפגשנו במקום המפגש הקבוע שלנו בקגושימה, ליד פסלו של סאקומה ריומה. היום נועד להיות יום העוסק בהיסטוריה של תקופת הבאקומאצו (סוף תקופת אדו) ובתחילת הרסטורציה של מייג׳י.

התחלנו בבית הקברות של סאיגו טאקאמורי ולוחמיו, אליו עלינו כשהשמש החמה קופחת על גבינו ללא רחמים. סאיגו טאקאמורי או בכינויו האחר – הסמוראי האחרון, הוא דמות מרכזית בהיסטוריה היפנית. ביחד עם חבריו המהפכנים הוא לקח חלק פעיל בהפיכה המשמעותית ביותר ששמה את יפן על המסלול המהיר למודרניזציה – מהפכת מייג׳י. למרות שהוא מרד בשלטון, גבורתו ודבקותו במטרה, זיכו אותו ואת לוחמיו בקבורה בבית קברות המשקיף אל הר סאקורהג׳ימה. יחד עם זאת, כיוון שחייו הסתיימו במרד באותם האנשים שעמם לחם על מנת לשנות את השלטון, שמו ושמותיהן של לוחמיו אינם מוזכרים במקדש המרכזי ללוחמים שנפלו במלחמות יפן – מקדש יאסוקוני. בבית הקברות ראינו ערבוב בין מאפיינים בודהיסטיים ושינטואיסטיים.

ישבנו לשיחה על טקסטי קבורה ומוות ביפן אשר מקורם בעיקר בבודהיזם, בעוד השינטו, כפי שלמדנו, אינו עוסק במוות כיוון שמדובר בדבר טמא. מעניין שיש פה דימיון מסוים ליהדות בענייני טומאה וטהרה. עוד פרט מעניין עליו דיברנו הוא שלאחר המוות כל יפני מקבל שם בודהיסטי. השם הבודהיסטי מבודד את המת ומונע ממנו לרדוף אחרי כל מי שמזכיר את שמו. בכלל ביפן יש חוק הקובע שיש לשרוף את המתים, ולאחר המוות הם נקברים בקבר המשפחתי, לאחר תקופת זמן משתנה בה הם נשארים בבית במקדש קטן. יש משהו מאוד נעים ואנושי בקרבה אל קרובי המשפחה שהלכו לעולמם. לאחר מכן המשכנו בטון המקאברי להדגמה של ספוקו וכריתת הזרת בקרב היאקוזה. ואפילו זכינו לשמוע חיבור של שיר האיקו לכבוד המאורע.

המשכנו להתרשם מהנוף של סאקורהג׳ימה, או בשמו פה באזור, פוג׳י הקטן, והמשכנו בהליכה לכיוון מוזיאון ההיסטוריה של מחוז סאצומה. המוזיאון שרטט את ההיסטוריה של האזור, החל מהתקופה הפלאוליתית, דרך תפישת שבט שימאזו אז השלטון במחוז והרסטורציה של מייג׳י, בה לקחו אנשי האזור חלק משמעותי. בנוסף ניתן היה להתרשם מהתרבות של האזור באמצעות חשיפה לפסטיבלים (מאצורי) המקומיים, תלבושות ואגדות של האזור, כמו גם מענפי הדיג והחקלאות הייחודיים. קומה נוספת הוקדשה לסוגים שונים של אמנות.

בדרך לשינקנסן למדנו על הגנים היפניים, כהכנה לביקור המתקרב בשימונוסקי. בניגוד לגנים מערביים, אחד העקרונות המרכזיים המאפיינים אותם הוא אסימטריה. הגן מסודר כך שבכל צעד המבקר נחשף לנקודת מבט חדשה, זווית אחרת ויסקרו אותו להמשיך לטייל. אלמנט נוסף הוא שימוש ב״נוף שאול״. סידור הגן הוא כזה שמשלב בתוכו נופים שאינם חלק פיזי מהגן ומשווה תחושה שהם דווקא כן חלק מהשלם. כך למשל הר רחוק יכול להיראות כחלק טבעי מנוף הגן למרות שלמעשה אינו חלק ממשי ממנו. על כן הגנים היפניים מגוונים, מלאי מיסתורין ואנו מצפים כבר לבקר בהם.

עזבנו לבסוף את קגושימה וחזרנו בשינקנסן לפוקואוקה. שם חלק מהקבוצה הלכה לנוח וחלק הלכה לראות מה יש לעיר להציע. פוקואוקה התגלתה כעיר תוססת, צעירה ומלאת פעלות. ביקרנו בפסטיבל הבירה המקומי, במתחם משחקים וקינחנו בסושי מסוע איכותי.

We started our day by visiting Saigo Takamori and his Warriors’ graveyard. There we talked  about the Meiji Restoration, in which Saigo had an important part, and the Satsuma rebellion that eventually led to his death. we also talked about Japanese burial and funeral ceremonies and noticed the Buddhist characteristics one might expect to find in a Japanese cemetery  as well as the Shinto elements which were more surprising in that setting. We then visited the Reimeikan Museum and learned about the history of Satsuma prefecture and Shimazu clan, it’s long time ruler. we finished by learning about the unique features of Japanese gardens and then made our way back to Fukuoka.

Post writers: Sinai Harel and Daniella Roichman | Photographer: Alina Imas