התעוררנו לבוקר ראשון בעיר הכל כך מיוחדת ויפה קגושימה. תכנית היום שלנו החלה מביקור במוזיאון טייסי הקמיקאזה בעיר צ׳ירן. באופן אירוני, המוזיאון נקרא ׳היכל השלום והזיכרון לטייסי הקאמיקאזה.

מוזיאון זה מתאר אספקטים שונים הנוגעים ליחידת טייסי הקאמיקאזה שהוקמה ב-1941 ובמסגרתה אומנו חיילים וסטודנטים לקראת משימה בודדת שבסופה הקריבו את חייהם. במהלך ארבע שנות קיומה הוציאה היחידה 1036 חיילי הקאמיקאזה למשימות התאבדות, וכ-400 מהם יצאו מתוך בסיס חיל האוויר שהוקם עבור המשימה, בעיר צ׳ירן. טווח הגילאים של חיילי הקמיקאזה שגויסו ׳בהתנדבות׳ ליחידה נע בין 17-32, כאשר רובם היו בני 22. את ההודעה על היציאה למבצע חייהם קיבלו הבחורים בהתרעה של יום אחד.

במהלך השיטוט במוזיאון קראנו את מכתביהם המרגשים של החיילים הצעירים, שלרוב הופנו לאימם. בנוסף, המוזיאון הציג מידע מגוון על שיטות הפעולה והאסטרטגיה של היחידה וגם מידע בסיסי על כל אחד מהחיילים. באמצעות מערכת אינטראקטיבית ניתן היה לחפש מידע אישי כללי על כל אחד מהחיילים, לפי שם הטייס, אזור מגורים, השתייכות מוסדית ועוד.

אחד מהמכתבים לדוגמא:

Kanji Eda. Death: 6 June 1945. 22 y.o

The trees and grass are so beautiful.
I cannot believe I am going to die today.
A white cloud is floating in the sky that is so impeccably blue.
The air is filled with chirping of cicadas.
Summer seems to have come to Chiran although it is still June.
While I am waiting for an operation order,
Birdsong falls pleasantly on the ear.
“I’ll be a bird in my next life,” says my fellow pilot Sugimoto, lying on the grass near me.
Don’t make me laugh!
At long last, we will take off from Chiran this afternoon at 13.35.
Farewell, my homeland!
As memento, I’ll send you a fountain pen that’s been with me all along.

הביקור במוזיאון עורר דיון עמוק בנוגע לנראטיב המרכזי של ׳שלום׳ שאותו מוזיאון מבנה בתודעת המבקרים. חיילי הקאמיקאזה מוצגים כ׳ילדים של כולנו׳ ובעצם הקמת היחידה הייתה תגובה הכרחית בתנאים הנתונים בשל הלחץ החיצוני שהופעל עליה בעל כורחה. מעניין היה לגלות כי לא רק חיילים יפנים הרכיבו את היחידה המיוחדת הזו אלא גם חיילים קוריאנים, סינים וטיוואנים.

אחר הצהריים צללנו 200 שנה אחורה, לתקופת אדו. שוטטנו בהנאה רבה ברחבי העיר הירוקה וההררית שהייתה למחוז בעל ההשפעה הגדולה על יפן במאות אלו, הודות לאחוז הגבוה של הסמוראים שגרו בה. ביקרנו בכפר הסמוראים והגנים המטופחים בקפידה.

לסיום היום החלטנו לפנק את עצמנו ונסענו לעיר איבוסוקי כדי להתנסות בחוויה בלתי נשכחת של בילוי באונסן מיוחד במינו המציע אמבט חול געשי על שפת הים ובריכות מינרלים געשיות חמות. לאחר הבילוי שבנו רעננים, רגועים ושמחים לעיר.

We started today at Chiran’s “Peace Museum” that is dedicated to the suicidal Japanese soldiers from WW2, the Kamikaze. The museum shares mainly the stories of the soldiers, their last letters to the families, their thoughts and feelings. For example:

Post writer: Masha Rubin | Photographer: Alina Imas, Haim Herzog