שיר: בבוקר הלכנו לאוניברסיטת קיוטו, ובה פגשנו את פרופ’ שימיזו הירומו. פרופ’ שימיזו מתרכז בלימודים איזוריים, וסיפר לנו על המחקר שלו של שבט של אנשים נמוכים (מטר וחצי לגברים ומטר ארבעים לנשים) בפיליפינים הנקראים “אייטים”. אשר בין שנות ה-70 לשנות ה-90 עברו תהפוכת מודרניזציה. בעוד בשנות השבעים היו ציידים-לקטים ולבשו פריטים מינימאליים (הילדים הסתובבו ערומים), … More 25.8 – קיוטו: מההיסטוריה של העיר בחזרה לאוניברסיטה

שיר: היום יצאנו מוקדם בבוקר לבקר באוניברסיטת “קאנסאי גאידאי”, אוניברסיטה פרטית באיזור אוסאקה. הסטודנטים עמם נפגשנו קיבלו אותנו בפנים חייכניות, והחלפנו עמם מתנות. עשינו הצגה עצמית בתורות, ולאחר-מכן במסגרת המפגש התחלקנו לקבוצות של שש, בהן שלושה סטודנטים מקאנסאי גאידאי, ושלושה מהעברית. בקבוצות העלנו שאלות שעניינו אותנו אחד בפני השני. הסטודנטים היפנים הגיעו מרקע מגוון של התמחויות, … More 24.8 – קאנסאי: מהבודהה הגדול לאיש הרץ

חן: התחלנו את היום בנסיעה באוטובוס למקדש גינקאקו-ג׳י, ששמו מגיע מהרצון לצפות את המקדש בכסף (מה שלא קרה בסופו של דבר). אשיקאגה יושמסה, השוגון שהחליט על בניית המקדש, נחשב לאחד השוגונים הגרועים, מכיוון שהוא בזבז את כל הכסף על יצירות אומנות, אבל לנו בתור תיירים זה בטח לא משנה. המבנה הוא בעל ארכיטקטורה מסורתית ועדינה, … More 23.8 – קיוטו: גנים, מקדשים, ואסתטיקה

שיר: היום התחלנו את היום שוב בהאגי המנומנמת. נסענו למקדשו של יושידה שואין, שנולד ב-1830, אומץ למשפחת יטשידה בגיל 6, מנהג שנחשב לנפוץ באותה תקופה ביפן. הוא היה מי שהתנגד לפתיחת יפן למערב, ויצא ללמוד את המערב לא ממקום של הערצה, אלא מתוך התפישה שכדי לנצח את הטובים ביותר צריך להיות הטובים ביותר. תלמידיו הובילו … More 22.8 – האגי: המקורות של יפן המודרנית

 סבינה: לאחר שינה בחדר יפני מסורתי, ביקור בוקר בסנטו המפנק (מרחצאות ציבוריות במלון), וארוחת בוקר יפנית לא פחות מפנקת, יצאנו ליום לימודי ברובע הסמוראים בעיר האגי, מחוז יאמאגוצ׳י. מזג האוויר בבוקר היה קצת גשום ומעורפל, אך הדבר לא הפריע לנו להתפעם מהנופים המרהיבים של האזור: הרים גבוהים, שדות אורז ירוקים בוהקים, וכפרים עם בתים בעלי גגות רעפים. … More 21.8 – האגי: אנטומיה של עיר

שירי: היום התחיל עם נסיעה לאי מיאג’ימה, אשר נמצאת כ-30 דקות נסיעה ברכבת מהירושימה. לאחר נסיעה של כ-10 דקות בספינת תענוגות של חברת ג’יי-אר לאי, הגענו למיאג’ימה. האי, שפירוש שמו הוא “אי המקדש”, הינו מקודש הן לשינטו והן לבודהיזם. עקב קדושתו, אין בתי חולים ובתי קברות על האי, מכיוון שהם מהווים אנרגיה שלילית. באי זה מתרכזים צבאים … More 20.8 – מיאג’ימה: נפלאות האי

סבינה: היום חצינו חצי מהאי הונשו (אחד מחמשת האיים הגדולים מהם מורכבת יפן) בנסיעות ברכבות מהירות (שינקאנסן) ובריצה מרכבת אחת לאחרת בתחנות הרכבת הגדולות של הערים המרכזיות – טוקיו, אוסאקה, והירושימה. נפרדנו בפרידה מרגשת מאוסודה-סנסיי והמארחים הנדיבים כל-כך שליוו אותנו בניגאטה, נתנו לנו מתנות, והפכו את היומיים שלנו שם לכה נפלאים. לאחר-מכן, בילינו שמונה שעות … More 19.8 – הירושימה: שלום ומלחמה

הדס: התעוררנו בארבע בבוקר, קיפלנו פוטונים וטפפנו אל חדר המדיטציה. במשך שעה תרגלנו “זא-זן” (ראו פוסט קודם). נעלנו נעלי בית, נכנסנו לחדר המדיטציה, כופפנו את כרית המדיטציה -זאבו- חלצנו נעלינו מעל רגלינו, התיישבנו עם הפנים כלפי המרכז, סיכלנו רגליים והסתובבנו כלפי הקיר. לצללי התוף (למעשה 108 פעימות, כמספר הפעמים שבודהה התעורר), בשקט מופתי בהינו כמטר … More 18.8 – ניגאטה: העיר והאגדה

אנו מצטערים על אי-פרסום הבלוג אתמול. במנזר לא היה אינטרנט. אנו מקווים שתהנו משני הפוסטים שיתפרסמו במקביל היום. מאור: סנדאי הייתה מקסימה – עיר גדולה שהספקנו רק לטעום ממנה קמצוץ, אך יעדנו הבא קרא לנו, ולניגאטה יצאנו בשינקאנסן. הדרך, מלאה בנוף עוצר נשימה של הרים, ירוק, ושדות אורז, נפרסה מבעד לחלון. כשהגענו לניגאטה פגשנו את … More 17.8 – ניגאטה: בודהיזם

רותם: השחר המפציע (וללא יקיצה טבעית) התחלנו את יומנו החמישי לסמינר. עשנו דרכנו אל תחנת שינג’וקו, שהפכה לכה מוכרת בימים האחרונים, עלינו על רכבת השינקנסן, היא רכבת הקליע, ונסענו אל סנדאי (Sendai). העיר סנדאי, שהוקמה בשנת 1600 על ידי הדאימיו (=סמוראי שליט אזורי הכפוף לשוגון) דאטה מסמונה (Date Masamune), היא בירת מחוז מיאגי והעיר הגדולה והמרכזית של אזור … More 16.8 – סנדאי: בין טוקיו לטוהוקו