לאחר שהתבשרנו שנצא היום מהאי!! חגגנו באכילת פיצה מידי Mama Park Pizza! שהיתה טעימה מאוד.

לאחר שהודנו לתושבי האי שארחו אותנו באדיבות ונדיבות רבה, עלינו על המעבורת לפוסאן. ההפלגה במעבורת מספקת נקודת מבט נוספת על החברה הקוריאנית, על חיי האי ותושביו. המעבר מהעיר הגדולה סיאול, המלאה בחנויות ענק, במסעדות, בזוגות צעירים, בגורדי שחקים, בברים קטנים, בברים בורגניים ועמוסים, באנשים הלבושים על צו האופנה האחרונה באותו המרחב אנשים המקוששים אחרי אלף וואן וכולם ביחד חיים במרחב עירוני החצוי על ידי נהר גדול. באותה המדינה, בעלת זהות לאומית וזכרון היסטורי משותף, ישנם אנשים שחיים בקצב חיים אחר לגמרי, במציאות שונה לחלוטין, כאשר סדר היום מוכתב על פי גובה הגלים, רוחות עזות, הגעה/יציאה של המעבורת, גידול השורשים והירקות וכמות הדגים הנתפסו ברשת. גם החברה הקוריאנית בנויה מחלקי אוכלוסיה שביחד מרכיבים פזל צבעוני, שאת חלקיו עלינו לחזור ולמצוא בין אם במסגרת סמינר אקדמי ובין אם כאינדיווידואל.

לאחר ששהינו על האי ארבעה ימים ללא אפשרות יציאה, חיי האי מקבלים פרספקטיבה שונה. המעבורת היתה מלאה באנשים, נראה שרובם מכירים טוב את נתיב ההפלגה. חלקם יושבים על הכסאות המרווחים בקומה העליונה של המעבורת, אך רובם יושבים בקומות התחתונות, היכן שהכסאות צפופים יותר והמושבים עמוסים יותר. דרכי המעבר מלאים במבוגרים וילדים שפרסו מחצלות ונשכבו על הרצפה, ככל הנראה בגלל הרגישות לטלטולי המעבורת. מבוגרים, צעירים ותינוקות, כולם שהו על האי לפחות ארבעה ימים רצופים, אולי חלקם תושבי האי, שמוזמנים לאירוע ומי יודע מתי תצא המעבורת הבאה בחזרה הביתה. אולי חלקם באו לבקר קרובים והשאירו את חייהם העמוסים בעבודה, בלימודים, בחיי חברה, והיום אחרי סוף שבוע ארוך במיוחד חוזרים לשגרה…ארבעה ימים נראה כמו הרבה זמן, אך בפעם האחרונה שהמעבורת לא הגיעה אל האי עברו שמונה ימים רצופים! לאחר נסיעה של ארבע שעות בטלטולי המעבורת מצד לצד מקדימה אחורה, הגענו לחוף מבטחים! בילינו עוד שעה בטיילת פוהנג ויצאנו לכיוון פוסאן.

עם הגעתו אל פוסאן, קיבל את פנינו מר קים ונפרדנו לשלום מפסטור שין.

בשעה טובה מחר בבוקר נעלה על טיסה לפוקואוקהו משם הישר אל נגסאקי!

Watch today’s vlog:

Blog writer: Kushelevich Hadas

Photographer: Imas Alina