בתחנת השינקנסן בהקאטה פגשנו את שר ועמוס, סטודנטים ללימודי יפן באוניברסיטה. שר, שבשנה האחרונה למדה באוניברסיטת דושישה בקיוטו דרך מלגה של משרד החינוך היפני, המשיכה איתנו ומעמוס נפרדנו תוך זמן קצר. ולאחר סידורים המשכנו לנגסאקי.

כמעט לא הצלחנו לעלות על הרכבת כי לא היינו בטוחים באיזה קרון אנחנו. אבל המזל היה לצידנו סוף סוף ונרדמנו במהירות במושבים. הגענו לנגסאקי ותחת הגשם פגשנו באלינה ובפיירוז שנמצאות פה בטיול ממלגת אוטווה.

משיעורי היסטוריה בתיכון נגסאקי זכורה אולי כאחת הערים שנפגעו מפצצות האטום שהטילו האמריקאים על יפן בסוף מלחמת העולם השנייה. כפי שנאמר לנו מאוחר יותר בהדרכה, הירושימה היא זו שזכתה להכרה כיוון שהצליחה להעביר מסר ברור מתוך האסון, מסר השלום והפירוק מנשק גרעיני. אולם ההיסטוריה של נגאסאקי כעיר משמעותית וצומת מסחר מרכזית, מתחילה עוד במאה ה15 עם הגעת הנוצרים הראשונים ליפן.

פרק מרכזי בהיסטוריה של נגסאקי התחיל לאחר גירוש הנוצרים כאשר יפן נכנסה לתקופת הסתגרות במאה ה16. ביקרנו באי המלאכותי, דג׳ימה, בו באותה תקופה גרו סוחרים הולנדים אשר היוו את אחת מנקודות הקשר היחידות של יפן עם העולם החיצון. ראינו את החדרים בהם גרו הסוחרים והביורוקרטים היפנים, למדנו על האופן בו שוחזר האי על ידי בעלי מלאכה שונים. למרות הבידוד וההגבלות שנגזרו על הסוחרים שגרו באי, ההשפעה היפנית על חייהם ניכרה באופן בו הם חיו, בחדרים, באוכל ובקורטיזנות שביקרו אותם לעיתים.

עוד עדות למרכזיות של האזור ניתן למצוא ברובע הסיני הייחודי אליו המשכנו, צ׳יינה טאון של נגאסאקי. שם מצאנו שלל מנורות צבעוניות ודרקונים לרוב, כמו גם הרבה מאכלים סיניים שונים ומשונים. בסוף הרחוב הצבעוני הגענו ליריד בו ניתן היה לשחק משחקים שונים, ליהנות מאוכל בדוכנים ולהתלבש בתלבושת סינית מסורתית. המוכרים והמוכרות בחנויות ברחוב היו ברובם יפנים, אולם הם אמרו לנו שהבעלים של החנויות הם אכן סיניים.

התפזרנו ליהנות מנוף העיר ומקצת אוכל טוב ונפגשנו עם רדת הערב כדי לנסוע ביחד לנקודת תצפית, מהשלוש היפות בעולם אם אפשר להאמין לשלט, על העיר נגאסאקי. הרכבל הביא אותנו למרומים משם ראינו את העיר זוהרת באלפי נקודות אור צבעוניות, ואת גשר הקשת בענן המנצנץ באור כחול. נגאסאקי מתפרשת מהנמל אל ההרים הלוטים בערפל. במרחק ראינו את אורות האי קגושימה, בו היינו אמורים לבקר מוקדם יותר היום, ושמענו הדרכה מעניינת מאלינה בנוגע לייחוד של האי שהיה בעבר מכרה פחם וכיום אינו מיושב כלל ועל כן הפך למעין שמורת טבע מופלאה. המשכנו לשמוע עוד על איים מיוחדים נוספים באזור יפן כמו אי הארנבים, אי החתולים והאי נאושימה אשר מוקדש לאמנות ולטבע.

עייפים ורטובים אך מרוצים ומושכלים חזרנו אל ההוסטל.