14.8 – טוקיו: אני(ג)מה

חן: התחלנו את הבוקר השלישי שלנו בטוקיו בנסיעה לכנס האנימה “קומי-קאט” שהוא אירוע האנימה (סדרות אנימציה יפניות מצויירות) הגדול ביותר ביפן, המתקיים באי המלאכותי “אודייבה” אשר בטוקיו. אירוע זה מתרחש במשך שלושה ימים, ואליו מגיעים מעריצי אנימה כבדים יותר (“אוטאקו”) וכבדים פחות מכל העולם. בכניסה להיכל המפורסם “טוקיו ביג סייט”. פגשנו את שיצ’יג’ו נאוהירו-סנסיי, חוקר במשרד החינוך והמדע של יפן ובעל ידע רב על עולם זה בשל קשריו הענפים עם אולפני אנימה ברחבי יפן.

20150814_114544

20150814_114935

20150814_114941

20150814_120035

בנוסף אליו התלווה אל ביקורנו יושידה-סנסיי, מומחה לאומנות ועיצוב מאוניברסיטת טוהוקו, ויחד הם הדריכו אותנו ברחבי הכנס. תחילה הסתובבנו בין אומני קוספליי שהציגו את דמויותיהם לקהל הרחב, וצפינו בקהילה היפנית והזרה שהייתה במקום.

20150814_12351220150814_123943

20150814_124238_001

20150814_124426_001

20150814_124529

20150814_124624

לאחר-מכן נכנסנו לתוך האולם הגדול, שם הובילו אותנו לאזור שמתמחה בדוג’ינשי (יוצרי מנגה צעירים שמפתחים סיפור השאוב מאנימה או מנגה קיימים או מקוריים. העבודה כוללת כתיבת עלילה שונה או שינוי חלק בעלילה הקיימת, וזו בעצם אחת הדרכים להיכנס לתעשיית המנגה ביפן ולצבור פרסום). במסגרת זו, יצא לנו לדבר עם אומנית (או “מנגקה” – צייר מנגה) דוג’ינשי (=לא-מקצוענית) שמכרה את עבודותיה בתערוכה והסבירה לנו מעט על עולם הדוג’ינשי ועל התעשייה מקרוב (את הראיון המלא נית לראות בפייסבוק). כמו כן, ביקרנו גם באזור של יוצרי מנגה מקצועיים אשר מציגים את סדרות האנימה שרצות היום וכן סדרות קלאסיות. כפי שניתן לראות בתמונות, התור היה מאוד ארוך.

20150814_131928

20150814_132155

20150814_132306

20150814_132535

20150814_132548

20150814_142608

20150814_141731

מקס: מעניין לציין גם את הקשר המיוחד בין האומנים החובבניים לחברות המקצעיות. באופן עקרוני, יש איסור על פרסום חומר על מנגות קיימות, אך השלטונות מעלימות מכך עין, משתי סיבות עיקריות: פרסום, וסקאוטינג לדור חדש של יוצרים. אומני הדוג’ינשי, מפרסמים על חשבונם את הסדרות הקיימות, ובכך גם את עצמם, והחברות הגדולות יכולות לנצל את ההזדמנות כדי למצוא את עובדי העתיד שלהן, או לכל הפחות למצוא אנשים כישרוניים חדשים לעבוד עמם. בכך התעשייה מתקדמת קדימה, וכל הצדדים מרוויחים – החברות הגדולות, האומנים הבודדים, וגם הממשלה (ואפילו הצבא יפני, אשר את נציגיו פגשנו באירוע) – שיכולה לנצל את התקדמות תעשיית האנימה והמנגה בכדי להגדיל את “העצמה הרכה” שלה, ולשפר את מעמדה של יפן בעולם.

20150814_143158

20150814_143600

20150814_143746

20150814_150235(0)

חן: לאחר הביקור בכנס המשכנו לסטודיו האנימציה “פוליגון” (בו לצערנו לא נתנו לנו לצלם), שם נפגשנו עם סגן נשיא החברה, אשר הציג לנו סדרות אשר הופקו בסטודיו. כמה מהן הן הפקות של האנימציה ל– “מלחמת הכוכבים”, הסרט “טרון”, ומשחק המחשב “סטריט פייטר”. הוא המשיך לספר לנו על הצד העסקי של תעשיית האנימה והאנימציה, כגון פיצול המימון של סדרה לכמה עסקים על מנת לחלק את הסיכון הכלכלי. כמו כן, על ההבדל בין אנימציה ביפן לבין האנימציה בארצות הברית מבחינת שיווק מחוץ למדינה, וכן פירט על הדרך בה יוצרים דמויות. שיחה זו ביססה את ההנחה של ניסים, שהחברות היפניות מתמקדות פחות (אם בכלל) בשוק הבינ”ל, והרבה יותר בשוק המקומי, למרות הפוטנציאל הרב הגלום בשוק הבינ”ל. התירוץ הוא פעמים רבות חוסר הבנה של השפה האנגלית או מבנה החברות הזרות.

20150814_163428

20150814_163504

בהמשך לשיחתנו עם סגן הנשיא, ניתנה לנו האפשרות להיכנס למאחורי הקלעים של האולפן ולראות כיצד הסדרות מופקות וכיצד האמנים עובדים. כמו-כן, גילו לנו כי על מנת להפוך לעובד בסטודיו אין צורך בלימודים אקדמאיים או אף להיות ממוצא יפני, הדבר החשוב ביותר הוא תיק עבודות מוצלח. כך שלכולנו יש הזדמנות!

דורית: לאחר שסיימנו את ביקורנו בסטודיו, נפגשנו לארוחת ערב עם נציגים מאגודת הידידות יפן–ישראל (לא לפני שתקף אותנו מבול פתאומי), בראשות הנשיא טטסו אקיאמה. האגודה הזמינה את המשתתפים הישראלים לארוחת ערב משותפת ב”איזאקאיה” (בר בסגנון יפני, דומה לזה שהיינו בו אתמול), שם ישבנו כמיטב המסורת על הרצפה בעודנו אוכלים כל טוב, דיברנו עם סטודנטים, והתעניינו על פוליטיקה, חברה וקשרים בין יפן לישראל. אחת היפניות אף .הייתה אלופת העולם בחשונייה לפני כעשרים שנים! לבסוף נפרדנו בדרך המפורסמת בה יפנים מסיימים .מפגש – אמירת “יו”! חזקה ומחיאת כף

20150814_185037

20150814_194842

20150814_195332

20150814_203109_001

11873487_10153010185236641_4750790698572604416_n

היום השלישי לטיול היה ארוך אך מספק, במסגרתו התחלנו במפגש עם מעריצי אנימה ומנגה וסיימנו אותו עם סטודנטים יפנים שמתעניינים בישראל. מחר ניפגש עם לאומנים יפנים כחלק מהסיור שלנו במקדש “יאסוקוני”. ונערוך שם עבודת שטח. מדובר בהזדמנות מיוחדת למפגש, שכן ב– 15 לאוגוסט 1945, בדיוק לפני 70 שנה, הקיסר היפני הירוהיטו הכריז על כניעתה של יפן במלחמת העולם השנייה. כדאי לחכות לעדכונים!


Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s